Avodah Zarah 32

Kapitel 32

א ואליבא דרבי יהודה רב אשי אמר סתם ארי שבור הוא אצל מלאכה

1 und zwar nach R. Jehuda. R. Aši erwiderte: Jeder Löwe gilt hinsichtlich der Arbeit als gebrochen.

ב מיתיבי כשם שאין מוכרין להן בהמה גסה כך אין מוכרין להן חיה גסה ואפילו במקום שמוכרין להן בהמה דקה חיה גסה אין מוכרין להן תיובתא דרב חנן בר רבא תיובתא

2 Man wandte ein: Wie man ihnen kein großes Vieh verkaufen darf, so darf man ihnen auch kein großes [wildes] Tier verkaufen; und auch in Orten, wo es üblich ist, ihnen Kleinvieh zu verkaufen, darf man ihnen kein großes [wildes] Tier verkaufen!? Dies ist also eine Widerlegung des R. Ḥanan b. Raba. Eine Widerlegung.

ג רבינא רמי מתניתין אברייתא ומשני תנן אין מוכרין להן דובין ואריות ולא כל דבר שיש בו נזק לרבים טעמא דאית ביה נזק הא לית ביה נזק מוכרין

3 Rabina wies auf einen Widerspruch hin zwischen unserer Mišna und einer Barajtha, und er erklärte es auch. Wir haben gelernt, man dürfe ihnen keine Bären und Löwen oder sonst etwas verkaufen, wodurch das Publikum gefährdet werden kann; nur wenn eine Gefährdung vorliegt, wenn aber keine Gefährdung vorliegt, so darf man ihnen verkaufen,

ד ורמינהי כשם שאין מוכרין בהמה גסה כך אין מוכרין חיה גסה ואפילו במקום שמוכרין בהמה דקה חיה גסה אין מוכרין ומשני בארי שבור ואליבא דר' יהודה רב אשי אמר סתם ארי שבור הוא אצל מלאכה

4 und dem widersprechend wird gelehrt, wie man ihnen kein großes Vieh verkaufen darf, dürfe man ihnen auch kein großes [wildes] Tier verkaufen, und auch in Orten, wo es üblich ist, ihnen Kleinvieh zu verkaufen, dürfe man ihnen kein großes [wildes] Tier verkaufen!? Er erklärte es auch: Einen gebrochenen Löwen, und zwar nach R. Jehuda. R. Aši erklärte: Jeder Löwe gilt hinsichtlich der Arbeit als gebrochen.

ה מתקיף לה רב נחמן מאן לימא לן דארי חיה גסה היא דלמא חיה דקה היא

5 R. Naḥman entgegnete: Wer sagt uns, daß ein Löwe als großes Tier gilt, vielleicht gilt er als kleines Tier!?

ו רב אשי דייק מתניתין ומותיב תיובתא תנן אין מוכרין להן דובים ואריות ולא כל דבר שיש בו נזק לרבים טעמא דאית ביה נזק הא לית ביה נזק מוכרין

6 R. Aši subtilisierte unsere Mišna und wies auf einen Einwand hin. Wir haben gelernt, man dürfe ihnen keine Bären, Löwen oder sonst etwas verkaufen, wodurch das Publikum gefährdet werden kann; nur wenn eine Gefährdung vorliegt, wenn aber keine Gefährdung vorliegt, darf man ihnen verkaufen,

ז וטעמא ארי דסתם ארי שבור הוא אצל מלאכה אבל מידי אחרינא דעביד מלאכה לא תיובתא דרב חנן בר רבא תיובתא

7 und ferner gilt dies nur von einem Löwen, weil jeder Löwe hinsichtlich der Arbeit als gebrochen gilt, nicht aber gilt dies von einem anderen [Tiere], das Arbeit verrichten kann. Dies ist also eine Widerlegung der Lehre des R. Ḥanan b. Raba. Eine Widerlegung. —

ח וחיה גסה מיהת מאי מלאכה עבדא אמר אביי אמר לי מר יהודה דבי מר יוחני טחני ריחים בערודי

8 Welche Arbeit verrichtet ein großes wildes Tier? Abajje erwiderte: Mar Jehuda sagte mir, daß sie im Hause des Mar Joḥani wilde Esel beim Mahlen verwendeten.

ט א"ר זירא כי הוינן בי רב יהודה אמר לן גמירו מינאי הא מילתא דמגברא רבה שמיע לי ולא ידענא אי מרב אי משמואל חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס

9 R. Zera sagte: Als wir in der Schule R. Jehudas waren, sprach er zu uns: Lernt von mir folgendes, denn ich habe es von einem bedeutenden Mann gehört, weiß aber nicht, ob von Rabh oder von Šemuél: ein großes [wildes] Tier gleicht hinsichtlich des Zappelns dem Kleinvieh.

י כי אתאי לקורקוניא אשכחתיה לרב חייא בר אשי ויתיב וקאמר משמיה דשמואל חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס אמינא ש"מ משמיה דשמואל איתמר כי אתאי לסורא אשכחתיה לרבה בר ירמיה דיתיב וקא"ל משמיה דרב חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס אמינא ש"מ איתמר משמיה דרב ואיתמר משמיה דשמואל

10 Als ich nach Qarqonja kam, traf ich R. Ḥija b. Aši, und er saß und sagte im Namen Šemuéls, ein großes [wildes] Tier gleiche hinsichtlich des Zappelns dem Kleinvieh; da sagte ich, es sei also zu ersehen, daß dies im Namen Šemuéls gelehrt worden ist. Später kam ich nach Sura und traf Rabba b. Jirmeja, und er saß und sagte im Namen Rabhs, ein großes [wildes] Tier gleiche hinsichtlich des Zappelns dem Kleinvieh; da sagte ich, es sei also zu ersehen, daß dies im Namen Rabhs gelehrt worden ist, und daß dies im Namen Šemuéls gelehrt worden ist.

יא כי סליקת להתם אשכחתיה לרב אסי דיתיב וקאמר אמר רב חמא בר גוריא משמיה דרב חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס אמרי ליה ולא סבר לה מר דמאן מרא דשמעתתא רבה בר ירמיה א"ל פתיא אוכמא מינאי ומינך תסתיים שמעתא

11 Als ich dort hinkam, traf ich R. Asi, der dasaß und im Namen des R. Ḥama b. Gorja im Namen Rabhs vortrug, ein großes [wildes] Tier gleiche hinsichtlich des Zappelns dem Kleinvieh. Da sprach ich zu ihnen: Weiß der Meister nicht, daß die Lehre von Rabba b. Jirmeja herrühre? Dieser erwiderte mir: Schwarzer Topf, durch mich und durch dich kann die Sache festgestellt werden.

יב איתמר נמי א"ר זירא אמר רב אסי אמר רבה בר ירמיה אמר רב חמא בר גוריא אמר רב חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס:

12 Ebenso wird auch gelehrt: R. Zera sagte im Namen R. Asis im Namen des Rabba b. Jirmeja im Namen des R. Ḥama b. Gorja im Namen Rabhs: Ein großes [wildes] Tier gleicht hinsichtlich des Zappelns dem Kleinvieh.

יג אין בונין כו': אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן ג' בסילקאות הן של מלכי עובדי כוכבים ושל מרחצאות ושל אוצרות אמר רבא ב' להיתר ואחד לאיסור וסימן (תהלים קמט, ח) לאסור מלכיהם בזיקים

13 M<small>AN DARF NICHT &C. BAUEN.</small> Rabba b. Bar Ḥana sagte im Namen R. Joḥanans: Es gibt dreierlei Basiliken: der Könige, der Badehäuser und der Schatzkammern. Raba sagte: Bei zweien ist es erlaubt und bei einer ist es verboten. Als Merkzeichen diene dir [der Schriftvers:] <i>ihre Könige in Ketten zu binden</i>.

יד ואיכא דאמרי אמר רבא כולם להיתר והתנן אין בונין עמהן בסילקי גרדום איצטדייא ובימה אימא של גרדום ושל איצטדייא ושל בימה

14 Manche lesen: Raba sagte: Bei allen ist es erlaubt. — Wir haben ja aber gelernt, daß man nicht mit ihnen eine Basilika, ein Schafott, eine Arena oder eine Tribüne bauen dürfe!? — Lies: [eine Basilika] für ein Schafott, eine Arena oder eine Tribüne.

טו ת"ר כשנתפס ר"א למינות העלהו לגרדום לידון אמר לו אותו הגמון זקן שכמותך יעסוק בדברים בטלים הללו

15 Die Rabbanan lehrten: Als R. Elie͑zer wegen Häresie inhaftiert wurde, führte man ihn aufs Schafott, um ihn abzuurteilen. Da sprach der Hegemon zu ihm: Wie kann ein Greis wie du sich mit solchen nichtigen Dingen befassen!?

טז אמר לו נאמן עלי הדיין כסבור אותו הגמון עליו הוא אומר והוא לא אמר אלא כנגד אביו שבשמים אמר לו הואיל והאמנתי עליך דימוס פטור אתה

16 Dieser erwiderte ihm: Der Richter hat Recht! Jener Hegemon glaubte, daß er damit ihn meine, während er aber seinen Vater im Himmel meinte. Hierauf sprach jener: Da du mir Recht gegeben hast, so sollst du, bei Gott, frei sein.

יז כשבא לביתו נכנסו תלמידיו אצלו לנחמו ולא קיבל עליו תנחומין אמר לו ר"ע רבי תרשיני לומר דבר אחד ממה שלימדתני אמר לו אמור אמר לו רבי שמא מינות בא לידך

17 Als er nach Hause kam, traten seine Schüler zu ihm ein, um ihn zu trösten, er aber nahm keinen Trost an. Da sprach R. A͑qiba zu ihm: Meister, willst du mir erlauben, dir etwas von dem zu sagen, was du mich gelehrt hast? Dieser erwiderte: Sprich. Da sprach er zu ihm: Meister, vielleicht hast du etwas Häretisches gehört, und gefiel dir dies, und bist deshalb inhaftiert worden?

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel